מעדני מזרע (2005) בע"מ נ' ניידרמן ברונר

פסק דין

מבוא:

1.בפני ערעור על החלטות כב' הרשמת קרן מרגולין–פלדמן מיום 30.11.2010 ומיום 12.12.2010.

2.אלו העובדות הצריכות לעניין: ביום 16.8.2010 הגישה המערערת כתב תביעה בסדר דין מהיר כנגד המשיב, בגין שלוש חשבוניות שסכומן הכולל הוא 2,330 ₪, כאשר שתיים מתוך שלוש החשבוניות חתומות ע"י הלקוח- המשיב (ראו כתב התביעה על נספחיו- נספח א' לכתב הערעור). לאחר שהמשיב לא הגיש כתב הגנה, עתרה המערערת למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, ובהחלטה הראשונה- היא ההחלטה מיום 30.11.2010 קבעה כבוד הרשמת כי יש להגיש פסיקתא לפי הוראות סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 (להלן : "חוק ההוצאה לפועל"), כלומר, ללא סעד של שכר טרחת עו"ד. בעקבות ההחלטה הנ"ל הגישה המערערת "הבהרה ובקשה נוספת למתן פסק דין" בגדרה טענה המערערת כי לא ניתן היה להגיש כתב תביעה לסכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל מאחר ואחת החשבוניות מתוך שלוש החשבוניות אינה חתומה וביום 12.12.2010 נתנה כבוד הרשמת החלטה נוספת לפיה: "די בראשית ראיה לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר (ובהתאמה- תובענה על סכום קצוב), ואין צורך בהוכחת מלוא סכום התביעה בראיות החתומות על ידי הנתבע". על שתי ההחלטות הנ"ל הוגש הערעור בפניי.

3.בדיון שהתקיים בפניי חזרה המערערת על טענותיה בכתב הערעור וביקש כי בית המשפט ייתן החלטה עקרונית שתבהיר את אי הבהירות השוררת בפסיקת בתי המשפט (ראו טיעוני ב"כ המערערת בעמוד 1 לפרוטוקול). בכתב הערעור שהגישה, טענה המערערת כי כתב התביעה שהגישה לא היה ראוי מלכתחילה להידון בסדר דין מקוצר או להיות מוגשת לביצוע כתביעה לסכום קצוב.

4.לשלמות התמונה אציין עוד, כי הנתבע לא התייצב לדיון שהתקיים בפניי ביום 7.2.2011.

המסגרת הנורמטיבית:

5.סעיף 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע את סוגי התביעות שניתן "לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק- דין של בית משפט". עפ"י הוראות הסעיף, תביעה כאמור, שסכומה אינו עולה על 50,000 ₪ ניתן לבקש לבצעה, בהתקיים אחד משני תנאים: הראשון - התביעה היא "תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב", והשני הוא שהתביעה היא "תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק".

6.סעיף 81א2 קובע לאמור:

"הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

7.למעשה, המערערת טוענת כי סעיף 81א2 שלפיו קבעה כבוד הרשמת כי אין לפסוק למערערת שכ"ט עו"ד, אינו חל בענייננו מאחר והתביעה אינה ממלאת אחרי הוראות סעיף 81א1, וזאת מאחר ונכללו בה שלוש חשבוניות שאחת מהן אינה חתומה, ולפיכך- אין התביעה ראויה להידון כתביעה לסכום קצוב. זוהי השאלה היחידה שהמערערת מבקשת כי אכריע בה.

8.נראה כי אין מחלוקת (וזאת לאור פסקי הדין שהיא ציטטה), כי בשל הדמיון בין לשון סעיף 81א1 ולשון תקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעת כי תביעה שראויה להידון בסדר דין מקוצר, היא, בין היתר, "תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב", יש להחיל מבחנים דומים על מנת לקבוע אם התביעה מתאימה להידון בתביעה לסכום קצוב, ובנקודה זו צדקה כבוד הרשמת כאשר קבעה, כי יש להחיל את אותם המבחנים לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר ולצורך הגשת תביעה על סכום קצוב.

9.השאלה אפוא, האם התביעה שהוגשה כתביעה בסדר דין מהיר ראויה להידון בסדר דין מקוצר (וכפועל יוצא מכך ניתן להגישה לביצוע כתביעה לסכום קצוב).

10."הראיה בכתב" בתקנה 202 ובסעיף 81א1 אמורה להיות "על התביעה" (ראו ספרו של בר אופיר- "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" (מהדורה שמינית) 143). "הראיה בכתב" איננה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה אלא די בראשית ראיה בלבד" (שם, בעמוד 141). בענייננו- האם שתיים מתוך שלוש חשבוניות שעפ"י הנטען נחתמו ע"י הנתבע מהוות "ראשית ראיה בכתב" על התביעה; סבורני כי התשובה לשאלה היא בחיוב, ולהלן אנמק מסקנתי זו.

11. כאמור, אין צורך שהראיות בכתב תתמוכנה בכל רכיבי התביעה ובכל פרטיה, ודי אם הראיה בכתב תהווה ראשית ראיה להוכחת התביעה (ראו ספרו של בר אופיר הנ"ל בעמוד 141; כן ראו ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מ"ה (3) 194). נדמה כי שתי חשבוניות חתומות הן ראשית ראיה בכתב לקיומו של הסכם בין הצדדים ולאספקת סחורה, ויש בהן כדי "לקשור" את הנתבע להסכם אספקת הסחורה. החשבוניות החתומות (עפ"י הנטען) בידי הנתבע מהוות ראשית ראיה בכתב על התביעה, אם כי לא על כל מרכיביה וסכומיה. שונה היתה מסקנתי אילו כל החשבוניות לא היו חתומות, במקרה זה הייתי מגיע למסקנה כי אין כל מסמך חתום על ידי הנתבע התומך בתביעה ועל כן אין בפנינו "ראיה בכתב".

12.מסקנתי היא שלא נפלה כל טעות בהחלטת כבוד הרשמת, מאחר והתביעה היתה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, וכפועל יוצא מכך ראויה היתה להיות מוגשת לביצוע עפ"י הוראות חוק ההוצאה לפועל, ולפיכך דין הערעור להידחות.

13.אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: